מה עושים כשגם לקירות יש אוזניים
שמי אמנון רודס, אני מנהל משרד חקירות אמנון רודס. לפנינו מקרה שחקרתי לפני מספר חודשים שהדמויות הראשיות בו, הם בעל משרד יחסי ציבור ידוע ואשתו, אשת עסקים ידועה אף היא, שאחרי עשר שנים של זוגיות מתוקשרת ושני ילדים קטנים, החליטו להתגרש. את תהליך הפרידה לווה ע"י אמצעי התקשורת כפי שנהוג היום. את כל הלכלוך ואת כל הרגשות השליליים אפשר היה לראות מדי ערב במדורי הרכילות או על מסכי הטלוויזיה.
יש אנשים שסובלים מפרנויה, וחושבים שעוקבים אחריהם כל הזמן, למרות שהאפשרות הזאת היא לגמרי דמיונית. ויש אנשים, שיש להם את כל הסיבות שבעולם, לחשוש שמישהו באמת עוקב אחריהם, ורק כשהם עומדים להיחשף הם מבינים שמישהו טמן להם פח, ושאת הסודות הכי כמוסים שלהם, גורם עוין עומד לפרסם בכל אמצעי המדיה האפשריים.
זה מה שעמד לקרות לאלי מדמוני (שם בדוי), בעל משרד יחסי ציבור שעבד עם גופים גדולים מעולם התעשייה, הבידור ופוליטיקאים ידועים. אחרי עשר שנים של זוגיות יחסית שלווה ומאושרת, אלי ואשתו, דפנה (שם בדוי) החליטו להפריד כוחות. אלא שהפרידה לא עברה חלק בצד של דפנה. לדפנה היה חשד כבד שבעלה מנהל מערכת יחסים רומנטית עם אחת הלקוחות שלו, דוגמנית ושחקנית מוכרת, ששמה מופיע באופן קבוע במדורי הרכילות.
אי אפשר להאשים את דפנה בחשדנות יתרה. אלי, גבר בתחילת שנות הארבעים לחייו, הוא גבר נאה ושרמנטי, עשיר, אחד שיודע להרשים ולדבר. את יכולותיו וכישוריו הוא ניצל היטב בעסקיו ובמערכות היחסים האחרות שהוא ניהל.
באופן די מפתיע, דפנה החליטה שהיא זו שעוזבת את הדירה המשותפת באחוזה, ועוברת לגור בדירה אחרת שבבעלות בני הזוג. היא מראש הודיעה לאלי, שהיא לא עוזבת את הדירה מפני שהיא מוותרת על זכויותיה, אלא כי אין היא מסוגלת לגור בדירה שכנראה, אלי נוהג לבגוד בה עם נשים אחרות, כשהיא נוסעת לחו"ל במסגרת עיסוקה, סטייליסטית ומעצבת בגדים.
קשה להגיד שבני הזוג ניהלו תהליך גירושין שקט ורגוע. ילדיהם, בני 7 ו-5, היו עדים לוויכוחים סוערים בין ההורים, ורק לאחר שהמשטרה הגיעה, על פי הזמנת השכנים לדירתם, בני הזוג הנמיכו מעט את להבת הוויכוחים, דבר שלא מנע מפרסומים קבועים בכל אמצעי המדיה, של ציטוטים ארסיים, בעיקר מצידה של דפנה, על בגידות ורומנים שאלי ניהל בזמן שהיו נשואים.
אלי, מצידו, לא חסך מאשתו עקיצות ורמיזות על "פגישות עסקים" שהיא קיימה בחו"ל כשהייתה נוסעת ליעדים שונים במסגרת עיסוקיה.
הגעתי לזוג מדמוני באמצעות חבר משותף. אותו חבר, חיים מעוז (שם בדוי) פנה אליי כשהתחיל תהליך הגירושים המפורסם. הוא סיפר שלאלי, שהמשיך לגור בדירה ולנהל ממנה את עסקיו, הייתה תחושה שמישהו מאזין לשיחותיו באופן קבוע.
הוא גם חשש שבאיזה שהוא מקום בבית, הותקנו מצלמות מעקב.
חברי, שידע כמוני שהאזנות אסורות בתכלית האיסור על פי החוק, חשב שאם אלי יצליח לגלות שדפנה מרגלת אחריו באמצעים לא חוקיים, ייתכן שהשופטים בבית המשפט, ייפסקו לטובתו, והוא לא יצטרך לשלם לה את סכומי העתק שהיא דורשת עבור מזונות לה ולילדיהם. לאלי בכלל הייתה תקווה שהוא יוכל לקבל משמורת מלאה על הילדים, אם יוכיח שאשתו ניהלה בעצמה רומן מחוץ למסגרת הנישואין.
"אמנון רודס, חברי היקר, אתה חייב לעזור לאלי, כי נדמה לי שאשתו טומנת לו פח גדול, שאין עורך דין, מפולפל וחריף ככל שיהיה, שיצליח לחלץ אותו מהבוץ."
כעיקרון, אני תמיד עוזר לחברים, וגם הפעם החלטתי שאנסה לסייע לאיש יחסי הציבור המפורסם. הגעתי לדירתו בבוקר אחד, בשעה מוקדמת יחסית. הסברתי לו שאני רוצה להיות נוכח במהלך שיחותיו ושאני מגיע עם ציוד מיוחד לגילוי מכשירים שאולי הותקנו בדירתו.
יום לפני הגעתי לדירתו, קרה לידידי מקרה מוזר. צעירה שהוא הכיר במהלך עבודתו, הגיעה אליו בשעת לילה מאוחרת, וביקשה לישון אצלו מפני שהיא שכחה את הארנק עם המפתחות בתוך המכונית והסוללה של הנייד התרוקנה ולא הייתה לה דרך להתקשר עם אף אחד שיבוא לחלץ אותה.
אלי, הג'נטלמן הפלרטטן לא היה יכול לסרב לצעירה היפהפייה, אך למרות נטייתו להיענות להפצרותיה, שיישן איתה, תמורת "נדיבותו", העדיף לשמוע לקול קטן בראשו, שאמר לו, שייתכן שזו מלכודת שטמנה לו פרודתו, דפנה. לבסוף, הצעירה השתכנעה לישון בחדר האורחים. דבר ראשון על הבוקר, אלי צלצל אליי ועדכן אותי במה שהתרחש, או כמעט התרחש. המקרה הזה המחיש עד כמה המצב עלול להסתבך מבחינתו של אלי, אם אני לא אתערב מיידית. היו שתי פעולות שהייתי חייב לבצע אותן מיידית:
1. שאגיע בהקדם לדירה שלו ואמצא היכן מותקנות המצלמות ואתעד את ממצאיי.
2. שאתחיל לעקוב בעצמי אחרי גברת דפנה מדמוני, שכנראה החליטה שהיא תוציא מבעלה את כל מה שהיא יכולה, וגם תכפיש את שמו בכל דרך אפשרית.
בתום חיפושיי בדירה, גיליתי מספר מצלמות שהוסתרו בכמה מקומות. בחדר השינה הזוגי, בסלון ובאמבטיה הגדולה שבה מותקן ג'קוזי משוכלל. כנראה שדפנה הכירה את הרגלי הפיתוי של אלי ולא השאירה מקום לפספוסים. עדכנתי את אלי לגבי המיקום של המצלמות ושיתפתי אותו בתכניות שלי.
עוד באותו היום התחלתי לעקוב אחרי דפנה. בשביל אישה דקיקה ושברירית כמוה, 54 ק"ג הפזורים על פני 1.70 ס"מ, דפנה הייתה אישה מאד פעילה ותזזיתית. עקבתי אחריה באופן דיסקרטי, כפי שמצופה מבלש וותיק ומנוסה. אחרי 20 דקות של מעקב, ראיתי שדפנה עוצרת במרכז הכרמל, ליד בית קפה ידוע. היא החנתה את המכונית, הצמידה לחלון את האיזיפארק, ונכנסה לבית קפה.
באופן מפתיע, או שלא ממש מפתיע, כעבור שתי דקות הגיעה לבית הקפה, הדוגמנית, שבערב הקודם ביקרה בביתו של אלי. יצאתי מהמכונית ונכנסתי אחריה לבית הקפה. החלטתי שגם אני "צמא" והתיישבתי בחלקו החיצוני והמקורה שלו.
הכרתי היטב את הצוות שעבד במקום, ומכיוון שאחד הבעלים היה חייב לי טובה קטנה, סימנתי לו שייגש אליי. ביקשתי ממנו שאחד המלצרים יהיה קשוב לשיחה שמנהלות שתי הנשים. מסרתי לו מכשיר הקלטה קטן שניתן להחזיק בכיס וביקשתי ממנו שיפעיל אותו בעת ששתי הנשים משוחחות. אמנם, אסור להתקין מכשירי האזנה בבתים או במשרדים, אך החוק מתיר להקליט שיחות פרטיות בין אנשים במקום ציבורי. וזאת הייתה בדיוק כוונתי.
הפגישה בין דפנה והצעירה הייתה יחסית קצרה, וכעבור כרבע שעה, הן נפרדו. דפנה מיהרה לצאת מבית הקפה, הצעירה עוד נותרה במקום. השארתי 20 ₪ על השולחן ובדרך למכונית, חברי הביא לי באופן דיסקרטי את מכשיר ההקלטה. החלטתי שיותר דחוף שאקשיב לשיחה שהוקלטה במכשיר, מאשר שאמשיך לעקוב אחרי דפנה ובמקום לעקוב אחריה, נסעתי למשרדי.
תוכן השיחה לא הפתיע אותי, אך במהלכה דפנה הפילה את עצמה בפח באופן מוחלט. היא סיפרה לצעירה שהתקינה מצלמות נסתרות במספר מקומות בדירה, ושבכוונתה להפיל את אלי בפח, ושהיא מתכוונת להמשיך ולשלוח אליו צעירות, כדי להראות לדיינים בבתי המשפט הרבני והאזרחי, שבעלה אינו ראוי לקבל את המשמורת על הילדים, ושהוא הצד האשם בפירוק המשפחה.
תוך כדי השיחה, היא הודתה שהיא מנהלת רומן עם בעלה של אחת מהלקוחות שלה, מבלי לנקוב בשמו ושהיו לה מספר סטוצים בזמן שנישואיה עדיין תפקדו. חשבתי שבידי מספיק חומר כדי לשנות את מאזן הכוחות בין בני הזוג, ושהגיע הזמן שהחומר שבידי יגיע לעורך דינו של אלי.
למרות שקצת הופתעתי, אלי היה פגוע מאד ממעשיה של דפנה. הוא האמין בזמן שהם היו נשואים שהיא נאמנה לו, כפי שהוא היה נאמן לה. על אף שתדמיתו של אלי הייתה של פלרטטן בלתי נלאה, כשהוא היה נשוי לדפנה, הוא שמר לה אימונים עד שהיא החליטה לפרק את החבילה.
עורך דינו של אלי הגיש את הממצאים לבית המשפט, וכדי לחסוך מהילדים עוגמת נפש וצער, הוחלט שהמשמורת על הילדים תתחלק בין בני הזוג באופן שווה, ושאלי יהיה חייב לשלם מזונות אך ורק עבור ילדיו. לגבי הרכוש המשותף הדיינים קבעו שיהיה על בני הזוג להגיע להחלטה משותפת לגבי חלוקתו בחמש השנים הקרובות.
למחרת הקראת פסק הדין, אלי צלצל אליי והודה לי על חלקי בחשיפת תכניותיה של דפנה.
"אמנון רודס, אתה לא רק חוקר פרטי שעושה את עבודתו נאמנה, אתה גם חבר טוב ונאמן. תודה לך שוב על העזרה הגדולה.".
אמנון רודס-חקירות
משרד:048202817 . נייד :0525922245.
יש אנשים שסובלים מפרנויה, וחושבים שעוקבים אחריהם כל הזמן, למרות שהאפשרות הזאת היא לגמרי דמיונית. ויש אנשים, שיש להם את כל הסיבות שבעולם, לחשוש שמישהו באמת עוקב אחריהם, ורק כשהם עומדים להיחשף הם מבינים שמישהו טמן להם פח, ושאת הסודות הכי כמוסים שלהם, גורם עוין עומד לפרסם בכל אמצעי המדיה האפשריים.
זה מה שעמד לקרות לאלי מדמוני (שם בדוי), בעל משרד יחסי ציבור שעבד עם גופים גדולים מעולם התעשייה, הבידור ופוליטיקאים ידועים. אחרי עשר שנים של זוגיות יחסית שלווה ומאושרת, אלי ואשתו, דפנה (שם בדוי) החליטו להפריד כוחות. אלא שהפרידה לא עברה חלק בצד של דפנה. לדפנה היה חשד כבד שבעלה מנהל מערכת יחסים רומנטית עם אחת הלקוחות שלו, דוגמנית ושחקנית מוכרת, ששמה מופיע באופן קבוע במדורי הרכילות.
אי אפשר להאשים את דפנה בחשדנות יתרה. אלי, גבר בתחילת שנות הארבעים לחייו, הוא גבר נאה ושרמנטי, עשיר, אחד שיודע להרשים ולדבר. את יכולותיו וכישוריו הוא ניצל היטב בעסקיו ובמערכות היחסים האחרות שהוא ניהל.
באופן די מפתיע, דפנה החליטה שהיא זו שעוזבת את הדירה המשותפת באחוזה, ועוברת לגור בדירה אחרת שבבעלות בני הזוג. היא מראש הודיעה לאלי, שהיא לא עוזבת את הדירה מפני שהיא מוותרת על זכויותיה, אלא כי אין היא מסוגלת לגור בדירה שכנראה, אלי נוהג לבגוד בה עם נשים אחרות, כשהיא נוסעת לחו"ל במסגרת עיסוקה, סטייליסטית ומעצבת בגדים.
קשה להגיד שבני הזוג ניהלו תהליך גירושין שקט ורגוע. ילדיהם, בני 7 ו-5, היו עדים לוויכוחים סוערים בין ההורים, ורק לאחר שהמשטרה הגיעה, על פי הזמנת השכנים לדירתם, בני הזוג הנמיכו מעט את להבת הוויכוחים, דבר שלא מנע מפרסומים קבועים בכל אמצעי המדיה, של ציטוטים ארסיים, בעיקר מצידה של דפנה, על בגידות ורומנים שאלי ניהל בזמן שהיו נשואים.
אלי, מצידו, לא חסך מאשתו עקיצות ורמיזות על "פגישות עסקים" שהיא קיימה בחו"ל כשהייתה נוסעת ליעדים שונים במסגרת עיסוקיה.
הגעתי לזוג מדמוני באמצעות חבר משותף. אותו חבר, חיים מעוז (שם בדוי) פנה אליי כשהתחיל תהליך הגירושים המפורסם. הוא סיפר שלאלי, שהמשיך לגור בדירה ולנהל ממנה את עסקיו, הייתה תחושה שמישהו מאזין לשיחותיו באופן קבוע.
הוא גם חשש שבאיזה שהוא מקום בבית, הותקנו מצלמות מעקב.
חברי, שידע כמוני שהאזנות אסורות בתכלית האיסור על פי החוק, חשב שאם אלי יצליח לגלות שדפנה מרגלת אחריו באמצעים לא חוקיים, ייתכן שהשופטים בבית המשפט, ייפסקו לטובתו, והוא לא יצטרך לשלם לה את סכומי העתק שהיא דורשת עבור מזונות לה ולילדיהם. לאלי בכלל הייתה תקווה שהוא יוכל לקבל משמורת מלאה על הילדים, אם יוכיח שאשתו ניהלה בעצמה רומן מחוץ למסגרת הנישואין.
"אמנון רודס, חברי היקר, אתה חייב לעזור לאלי, כי נדמה לי שאשתו טומנת לו פח גדול, שאין עורך דין, מפולפל וחריף ככל שיהיה, שיצליח לחלץ אותו מהבוץ."
כעיקרון, אני תמיד עוזר לחברים, וגם הפעם החלטתי שאנסה לסייע לאיש יחסי הציבור המפורסם. הגעתי לדירתו בבוקר אחד, בשעה מוקדמת יחסית. הסברתי לו שאני רוצה להיות נוכח במהלך שיחותיו ושאני מגיע עם ציוד מיוחד לגילוי מכשירים שאולי הותקנו בדירתו.
יום לפני הגעתי לדירתו, קרה לידידי מקרה מוזר. צעירה שהוא הכיר במהלך עבודתו, הגיעה אליו בשעת לילה מאוחרת, וביקשה לישון אצלו מפני שהיא שכחה את הארנק עם המפתחות בתוך המכונית והסוללה של הנייד התרוקנה ולא הייתה לה דרך להתקשר עם אף אחד שיבוא לחלץ אותה.
אלי, הג'נטלמן הפלרטטן לא היה יכול לסרב לצעירה היפהפייה, אך למרות נטייתו להיענות להפצרותיה, שיישן איתה, תמורת "נדיבותו", העדיף לשמוע לקול קטן בראשו, שאמר לו, שייתכן שזו מלכודת שטמנה לו פרודתו, דפנה. לבסוף, הצעירה השתכנעה לישון בחדר האורחים. דבר ראשון על הבוקר, אלי צלצל אליי ועדכן אותי במה שהתרחש, או כמעט התרחש. המקרה הזה המחיש עד כמה המצב עלול להסתבך מבחינתו של אלי, אם אני לא אתערב מיידית. היו שתי פעולות שהייתי חייב לבצע אותן מיידית:
1. שאגיע בהקדם לדירה שלו ואמצא היכן מותקנות המצלמות ואתעד את ממצאיי.
2. שאתחיל לעקוב בעצמי אחרי גברת דפנה מדמוני, שכנראה החליטה שהיא תוציא מבעלה את כל מה שהיא יכולה, וגם תכפיש את שמו בכל דרך אפשרית.
בתום חיפושיי בדירה, גיליתי מספר מצלמות שהוסתרו בכמה מקומות. בחדר השינה הזוגי, בסלון ובאמבטיה הגדולה שבה מותקן ג'קוזי משוכלל. כנראה שדפנה הכירה את הרגלי הפיתוי של אלי ולא השאירה מקום לפספוסים. עדכנתי את אלי לגבי המיקום של המצלמות ושיתפתי אותו בתכניות שלי.
עוד באותו היום התחלתי לעקוב אחרי דפנה. בשביל אישה דקיקה ושברירית כמוה, 54 ק"ג הפזורים על פני 1.70 ס"מ, דפנה הייתה אישה מאד פעילה ותזזיתית. עקבתי אחריה באופן דיסקרטי, כפי שמצופה מבלש וותיק ומנוסה. אחרי 20 דקות של מעקב, ראיתי שדפנה עוצרת במרכז הכרמל, ליד בית קפה ידוע. היא החנתה את המכונית, הצמידה לחלון את האיזיפארק, ונכנסה לבית קפה.
באופן מפתיע, או שלא ממש מפתיע, כעבור שתי דקות הגיעה לבית הקפה, הדוגמנית, שבערב הקודם ביקרה בביתו של אלי. יצאתי מהמכונית ונכנסתי אחריה לבית הקפה. החלטתי שגם אני "צמא" והתיישבתי בחלקו החיצוני והמקורה שלו.
הכרתי היטב את הצוות שעבד במקום, ומכיוון שאחד הבעלים היה חייב לי טובה קטנה, סימנתי לו שייגש אליי. ביקשתי ממנו שאחד המלצרים יהיה קשוב לשיחה שמנהלות שתי הנשים. מסרתי לו מכשיר הקלטה קטן שניתן להחזיק בכיס וביקשתי ממנו שיפעיל אותו בעת ששתי הנשים משוחחות. אמנם, אסור להתקין מכשירי האזנה בבתים או במשרדים, אך החוק מתיר להקליט שיחות פרטיות בין אנשים במקום ציבורי. וזאת הייתה בדיוק כוונתי.
הפגישה בין דפנה והצעירה הייתה יחסית קצרה, וכעבור כרבע שעה, הן נפרדו. דפנה מיהרה לצאת מבית הקפה, הצעירה עוד נותרה במקום. השארתי 20 ₪ על השולחן ובדרך למכונית, חברי הביא לי באופן דיסקרטי את מכשיר ההקלטה. החלטתי שיותר דחוף שאקשיב לשיחה שהוקלטה במכשיר, מאשר שאמשיך לעקוב אחרי דפנה ובמקום לעקוב אחריה, נסעתי למשרדי.
תוכן השיחה לא הפתיע אותי, אך במהלכה דפנה הפילה את עצמה בפח באופן מוחלט. היא סיפרה לצעירה שהתקינה מצלמות נסתרות במספר מקומות בדירה, ושבכוונתה להפיל את אלי בפח, ושהיא מתכוונת להמשיך ולשלוח אליו צעירות, כדי להראות לדיינים בבתי המשפט הרבני והאזרחי, שבעלה אינו ראוי לקבל את המשמורת על הילדים, ושהוא הצד האשם בפירוק המשפחה.
תוך כדי השיחה, היא הודתה שהיא מנהלת רומן עם בעלה של אחת מהלקוחות שלה, מבלי לנקוב בשמו ושהיו לה מספר סטוצים בזמן שנישואיה עדיין תפקדו. חשבתי שבידי מספיק חומר כדי לשנות את מאזן הכוחות בין בני הזוג, ושהגיע הזמן שהחומר שבידי יגיע לעורך דינו של אלי.
למרות שקצת הופתעתי, אלי היה פגוע מאד ממעשיה של דפנה. הוא האמין בזמן שהם היו נשואים שהיא נאמנה לו, כפי שהוא היה נאמן לה. על אף שתדמיתו של אלי הייתה של פלרטטן בלתי נלאה, כשהוא היה נשוי לדפנה, הוא שמר לה אימונים עד שהיא החליטה לפרק את החבילה.
עורך דינו של אלי הגיש את הממצאים לבית המשפט, וכדי לחסוך מהילדים עוגמת נפש וצער, הוחלט שהמשמורת על הילדים תתחלק בין בני הזוג באופן שווה, ושאלי יהיה חייב לשלם מזונות אך ורק עבור ילדיו. לגבי הרכוש המשותף הדיינים קבעו שיהיה על בני הזוג להגיע להחלטה משותפת לגבי חלוקתו בחמש השנים הקרובות.
למחרת הקראת פסק הדין, אלי צלצל אליי והודה לי על חלקי בחשיפת תכניותיה של דפנה.
"אמנון רודס, אתה לא רק חוקר פרטי שעושה את עבודתו נאמנה, אתה גם חבר טוב ונאמן. תודה לך שוב על העזרה הגדולה.".
אמנון רודס-חקירות
משרד:048202817 . נייד :0525922245.
