מי עקב אחרי אייל
לנתי ואורנה מ., הוריו של אייל, 4 ילדים. שניים אחרי צבא, אייל ועוד אחות קטנה בת 11. אייל מ. הוא תלמיד כיתה יא' בבית הספר הריאלי. הוא פריק של מחשבים, נגן גיטרה מחונן ושחיין מצטיין.
יש לו שני חברים טובים, שמאד מקורבים אליו, וחוץ מזה, הוא מתבודד וכמעט ולא יוצר קשר עם בנות. הוריו תולים את בדידותו בביישנותו הטבעית, חברים מסוימים בכיתה ובשכבה, מעלים השערות אחרות.
בתחילת השנה, שני חבריו הקרובים של אייל עזבו את בית הספר. אחד נסע לשליחות בחו"ל עם משפתחתו והשני עבר לעיר אחרת. בבת אחת, אייל מצא את עצמו ללא חברים בבית הספר, ובכלל.
לחוג השחייה הוא מקפיד להגיע לפחות פעמיים בשבוע.
שם הוא הכיר את ערן, בן גילו, שלומד באותה שכבה בבית הספר הריאלי. במהלך שיעור השחייה, שני הצעירים התחילו לשוחח ונוצר ביניהם קליק. אייל שמח שהוא מצא חבר חדש, וסיפר להורים על חברו החדש, כדי שיירגעו קצת, אחרי שהתחילו להציק לו שאין לו חברים בכלל.
בכיתה של אייל, במגמה הביולוגית, רוב התלמידים מחוננים וחלקם מתכוונים ללמוד רפואה עוד לפני הגיוס. אך לא כולם "ילדים" טובים בכיתתו של אייל. הוא יודע לפחות על שניים שהתנסו בסמים, ואחרים שמשתמשים בהם מדי פעם.
גם הוא נשאל אם הוא רוצה להתנסות בחוויה, אבל הוא סירב בנימוס. הוא לא יכול היה לחשוב על עצמו מאבד שליטה, גם לא בשביל ההנאה שחבריו ספרו עליה.
יחסיו עם ערן, חברו החדש מהבריכה הלכו והתהדקו עם הזמן. הם נהגו לבלות ביחד בבית, אך מדי פעם הם הלכו לים לשחות, אהבתו הגדולה של ערן.
הם נהגו להתכתב בוואטסאפ כמו כל הצעירים, ומדי פעם, היו חושפים בהודעות מחשבות כמוסות.
באחד הימים, אייל יצא לשירותים, וכשהוא חזר הוא שם לב, שמישהו נגע לו בדברים בתיק. הוא שכח את הטלפון הנייד שלו בילקוט שלו, וכשהוא התחיל לחפש אותו, הוא הבין שאחד מהתלמידים בכיתה לקח אותו. הוא מיד קלט שהוא עומד להסתבך חזק.
בהפסקה כשכולם יצאו לחצר בית הספר, אחד מהתלמידים ניגש אליו וביקש ממנו להתלוות אליו לשירותים. אייל ידע שאותו נער הוא פגע רע, ושכנראה, הוא מצא דרך לפגוע בו. התלמיד שהחזיק בנייד של אייל, חנן פ., היה נער מפונק ופרוע, שרק הוריו העשירים הצליחו להשאיר אותו בבית הספר ועוד במגמה יוקרתית, והוא היה ידוע כעושה צרות סדרתי.
הוא החזיק בנייד של אייל ושיחק איתו. הוא החל לקרוא מהוואטסאפ את ההתכתבויות בין אייל לערן. חלקן חושפניות למדי, שבהחלט אם יפורסמו יש בהן פוטנציאל להביך את אייל וערן, ולהפוך אותן למטרות לעג מצד תלמידי בית הספר.
אחרי שסיים להתעלל בעצביו של אייל, חנן, הציג לפניו את דרישתו. הוא גילה לאייל, שבזמן שאייל היה בשירותים הוא העביר לטלפון הנייד שלו, את כל ההתכתבויות של אייל עם ערן. אבל, אם אייל יענה לדרישותיו, הוא ימחק את ההודעות ולא יעביר אותן הלאה לחברים אחרים.
מחוסר ברירה, אייל הסכים לדרישותיו של הנער. חנן גילה לו שהוא חלק מחבורה של נערים, שבכל שבוע מגיעה למועדוני לילה כדי "להרוויח" כמה שקלים. הוא לא סיפר יותר מזה, אבל קבע עם אייל שבקרוב, הוא יפגוש את ראש החבורה ויקבל הנחיות לגבי משימה שהוא צריך להיות שותף.
כמה ימים אחרי התקרית של הטלפון, אייל פגש בחברו של חנן, אלי כ., נער רזה מאד וגבוה, עם כוכב מצחייה על הראש, הפוך כמובן, שלא הפסיק לעשן מהרגע שאייל הגיע. הדרישה של אותו אלי, הייתה פשוטה למדי. אך עליה אספר יותר מאוחר.
בלב כבד, אייל הסכים לתכנית של אלי, והם קבעו שכבר ביום חמישי הקרוב הוא הצטרף לחבורה שמגיע מדי שבוע למועדון לילה אחר.
בפעמים הראשונות אייל התקשה לבצע את תפקידו, נקיפות מצפון תקפו אותו בלי הרף, אבל הוא חשש מהתוצאות אם חנן יחשוף את ההתכתבויות בינו ובין ערן. ולכן, הוא המשיך לשתף פעולה עם החבורה של חנן.
הסיפור היה יכול להימשך כך עוד הרבה זמן, עד שיום אחד, אורנה, אימו של אייל הגיעה למשרדי. היא הציגה את עצמה, וסיפרה לי שבתקופה האחרונה, הבן השקט והרגיש שלה, מתנהג באופן מוזר, נעלם בכל יום חמישי בלילה, וחוזר לקראת שעות הבוקר.
הוא ירד במשקל, ואם מקודם מיעט לדבר, עכשיו המצב עוד יותר גרוע. היא ניסתה לדובב אותו כמה פעמים, אך הוא סירב לשתף פעולה. היא ביקשה ממני שאתחיל לעקוב אחריו כדי להבין מה עובר עליו.
וכך יצא, שביום חמישי, עוד באותו היום שאורנה הגיעה אליי למשרד, בשעות הערב, התחלתי לעקוב אחרי אייל. גייסתי אחד מהבחורים מהמשרד שלי, שתיצפת איתי על המתרחש במועדון לילה שאליו אייל הגיע לפני שעה קלה.
הבחנו באייל, כשהוא עומד לא רחוק מהכניסה למועדון, בשעה שעדיין רחבת הכניסה שלו ריקה. ראיתי כיצד צעיר אחר, נער גבוה ורזה ניגש אליו, מדבר איתו כמה מילים ועוזב במהירות. כעבור חצי שעה, התחילו להגיע אנשים למועדון, ולחכות בכניסה כדי לעבור את הבדיקות של הסלקטור. אייל חיכה בחוץ, במקום מוסתר, פניו חתומות.
כשעה אחרי שנכנסו הבליינים הראשונים למועדון, יצא מדלת הכניסה בחור צעיר, שמיד הוציא סיגריה מכיסו. אייל מיהר לגשת אליו ולבקש סיגריה. הצעיר השני ללא היסוס הציע לאייל סיגריה מהחפיסה שהחזיק בידו, ובזמן הזה שהם שוחחו, עברה קבוצה של שלושה גברים, התקרבה לאייל ובן שיחו, וכעבור מספר שניות, התרחקה. אחרי שהם עברו, אייל נפרד מהצעיר והלך לדרכו.
הצעיר חזר למועדון, אך כעבור מספר דקות, חזר לרחבת הכניסה וחיפש את ארנקו.
הבנתי את חלקו של אייל במזימה. הוא צריך להסיח את דעתו של הקורבן לפני שחבורת הצעירים מכייסת אותו.
הסיפור הזה חזר על עצמו מספר פעמים, עד שלוש לפנות בוקר. כמה דקות אחרי השעה שלוש, הנער הרזה מתחילת הערב פנה שוב לאייל ועזב אותו במהירות. בצעדים כבדים אייל ניגש לאופניו, שחנו לא רחוק מהמועדון, עלה עליהם ורכב לביתו.
המשכתי לעקוב אחרי אייל עוד כמה ימים. הוא הלך ללימודים מדי בוקר, ובילה את הערבים בביתו, לעיתים קרובות בחברת חברו הטוב, ערן. לא היה שום סימן לאותו נער רזה וגבוה שהיה פעיל מאד ביום חמישי בערב.
לבסוף, הגיע יום חמישי חדש. גם הפעם אייל הגיע למועדון לילה, למועדון אחר, וגם הפעם הוא חזר על אותה הפעילות. מכיוון שכבר הספקתי לאסוף מספיק חומרים על פעילותו, כדי להבין את תמונת המצב, חשבתי שהגיע הזמן לפגוש את אייל עצמו.
בתום בית הספר, חיכיתי לו לא רחוק שער בית הספר. כשהוא התקרב אליי, צעדתי אליו והצגתי את עצמי. סיפרתי לו את כל מה שראיתי, הוא הבין מהר מאד, שעד שהוא לא יספר מה קורה איתו, אף אחד לא יניח לנושא, לא אני ובטח שלא אימו. הוא נאנח קלות, ושפך לפניי את כל מה שהתרחש בחצי שנה האחרונה.
רציתי להגן על אייל בכל דרך אפשרית, על מנת למנוע ממנו עוגמת נפש בעתיד הקרוב, אחרי שאחשוף את הפרשה, החלטתי שכדאי שנפגוש תחילה, אני ועוד שני עובדים ממשרדי, את חנן. חיכינו לו ליד מכונית היונדאי הקטנה שהוריו קנו ליום הולדת 18, וכשהוא יתקרב אליה, ניגשנו אליו. הצגתי את עצמי וביקשתי ממנו להתלוות אליי.
הוא היה המום ומפוחד, אבל לא התנגד. דרשתי ממנו שיציג לי את הטלפון הנייד שלו. ידעתי שאני עומד על התפר של מעשה לא חוקי, אבל לא הייתה לי ברירה. לא התכוונתי לעולל לו כל רע, אבל בטח שלא יכולתי להשאיר את אייל בידיו. הרי אותו חנן, היה הטריגר להסתבכות של אייל.
הוא העביר לי מיד את הטלפון, נכנסתי לאפליקציית וואטסאפ, גיליתי את ההתכתבויות של אייל עם ערן, העברתי אותן אליי ומחקתי אותן מהמכשיר של חנן, אבל המשכתי לחפש בנייד שלו, אם הוא שמר אותן בעוד איזה שהוא מקום. לא טעיתי. גיליתי את ההתכתבויות בתיקייה נוספת, שגם אותה מחקתי.
אחרי שחיפשתי עוד, גיליתי שהמכשיר נקי, ורק אז החזרתי אותו לחנן. חוץ מזה, התקנתי במכשיר שלו, תוכנת מעקב כדי לעקוב אחר השיחות שלו עם חבריו העבריינים. ידעתי שברגע שניפרד הוא ימהר להזהיר את חבריו. אבל גם לגבי הנושא הזה, הכנתי את עצמי. כי במקביל לשיחתי איתו, חוקרים של משטרת ישראל, פשטו על ביתו של אלי כדי למצוא חומרים מרשיעים ולעצור אותו.
החוקרים שעצרו את אלי, לא היו צריכים להתאמץ יותר מדי כדי להוציא ממנו את האמת, כשהוא ישיב בתא החקירות בתחנת המשטרה.
דאגתי מראש לדבר עם מספר מועדוני לילה, שידעתי שחבורתו של אלי פעלה בהן, והם בשמחה למסור לי את החומר המתועד כדי להאשים את אלי וחבריו, במעשים הפליליים שהם ביצעו מחוץ למועדונים. עם החומר הזה ניגשתי למשטרה, סיפרתי להם את מה שהיה ידוע לי והם הבטיחו להתחשב בחלקו של אייל, גם בגלל היותו קטין, וגם בגלל שהוא היה תחת איום.
גם לאימו של אייל סיפרתי את כל מה שגיליתי על הפרשה, והיא הודתה לי על החקירה המהירה שהצילה את בנה מהסתבכות עם שלטונות החוק ועם חבורת עבריינים שעסקה בין היתר גם בסחר בסמים.
בעת החקירה של הצעירים, התבררה העיסקה שהם סגרו עם אייל. בכל יום חמישי בערב, בשעות הלילה, אייל צריך לעמוד בפתח של מועדון לילה שנבחר מראש, ולפי סימן לגשת לאחד הבליינים ולבקש ממנו סיגריה. בזמן שאייל מעסיק את אותו הצעיר, אחד מחברי הקבוצה, יתקרב אליהם ויכייס את הבחור השני.
כעיקרון, אייל לא מסתכן במעשה הגניבה, הוא רק משמש כפיתיון. חנן, שסיבך את אייל בפרשה, הבין מהר מאד שהוא עלול לעמוד לדין בעצמו, בשל היותו בן 18, ונמנע להתקשר לחבריו העבריינים. אך שום דבר לא עזר לו, כשאלי סיפר על חלקו של חנן בפרשה.
אביו של חנן, עו"ד ידוע בעיר, זומן יחד עם בנו לתחנת המשטרה, ורק אחרי שעות ארוכות בתחנה, הצליח לשחרר את בנו בערבות. על עונשו של חנן, מצד הוריו, רבים מדברים גם עכשיו. הוריו אסרו עליו לנהוג במכוניתו החדשה, וגם אסרו עליו להיות מחוץ לבית מעבר לשעה עשר בלילה, עד לתאריך הגיוס שלו. אביו העורך דין הצליח להמיר את עונשו מישיבה מעשית בכלא לעבודות שירות עד לתאריך גיוסו לצבא.
אחרי הפרשה העגומה אייל הבין שעליו לשתף את הוריו יותר בחייו. הוא המשיך בקשריו עם ערן, ולאחרונה שניהם התחילו גם לצאת עם בנות, שהם הכירו בים. כמה חודשים אחרי הפרשה אייל התגייס לצבא, ליחידת מודיעין נבחרת.
אמנון רודס-חקירות
0525922245 משרד 048202817
מייל:[email protected]
יש לו שני חברים טובים, שמאד מקורבים אליו, וחוץ מזה, הוא מתבודד וכמעט ולא יוצר קשר עם בנות. הוריו תולים את בדידותו בביישנותו הטבעית, חברים מסוימים בכיתה ובשכבה, מעלים השערות אחרות.
בתחילת השנה, שני חבריו הקרובים של אייל עזבו את בית הספר. אחד נסע לשליחות בחו"ל עם משפתחתו והשני עבר לעיר אחרת. בבת אחת, אייל מצא את עצמו ללא חברים בבית הספר, ובכלל.
לחוג השחייה הוא מקפיד להגיע לפחות פעמיים בשבוע.
שם הוא הכיר את ערן, בן גילו, שלומד באותה שכבה בבית הספר הריאלי. במהלך שיעור השחייה, שני הצעירים התחילו לשוחח ונוצר ביניהם קליק. אייל שמח שהוא מצא חבר חדש, וסיפר להורים על חברו החדש, כדי שיירגעו קצת, אחרי שהתחילו להציק לו שאין לו חברים בכלל.
בכיתה של אייל, במגמה הביולוגית, רוב התלמידים מחוננים וחלקם מתכוונים ללמוד רפואה עוד לפני הגיוס. אך לא כולם "ילדים" טובים בכיתתו של אייל. הוא יודע לפחות על שניים שהתנסו בסמים, ואחרים שמשתמשים בהם מדי פעם.
גם הוא נשאל אם הוא רוצה להתנסות בחוויה, אבל הוא סירב בנימוס. הוא לא יכול היה לחשוב על עצמו מאבד שליטה, גם לא בשביל ההנאה שחבריו ספרו עליה.
יחסיו עם ערן, חברו החדש מהבריכה הלכו והתהדקו עם הזמן. הם נהגו לבלות ביחד בבית, אך מדי פעם הם הלכו לים לשחות, אהבתו הגדולה של ערן.
הם נהגו להתכתב בוואטסאפ כמו כל הצעירים, ומדי פעם, היו חושפים בהודעות מחשבות כמוסות.
באחד הימים, אייל יצא לשירותים, וכשהוא חזר הוא שם לב, שמישהו נגע לו בדברים בתיק. הוא שכח את הטלפון הנייד שלו בילקוט שלו, וכשהוא התחיל לחפש אותו, הוא הבין שאחד מהתלמידים בכיתה לקח אותו. הוא מיד קלט שהוא עומד להסתבך חזק.
בהפסקה כשכולם יצאו לחצר בית הספר, אחד מהתלמידים ניגש אליו וביקש ממנו להתלוות אליו לשירותים. אייל ידע שאותו נער הוא פגע רע, ושכנראה, הוא מצא דרך לפגוע בו. התלמיד שהחזיק בנייד של אייל, חנן פ., היה נער מפונק ופרוע, שרק הוריו העשירים הצליחו להשאיר אותו בבית הספר ועוד במגמה יוקרתית, והוא היה ידוע כעושה צרות סדרתי.
הוא החזיק בנייד של אייל ושיחק איתו. הוא החל לקרוא מהוואטסאפ את ההתכתבויות בין אייל לערן. חלקן חושפניות למדי, שבהחלט אם יפורסמו יש בהן פוטנציאל להביך את אייל וערן, ולהפוך אותן למטרות לעג מצד תלמידי בית הספר.
אחרי שסיים להתעלל בעצביו של אייל, חנן, הציג לפניו את דרישתו. הוא גילה לאייל, שבזמן שאייל היה בשירותים הוא העביר לטלפון הנייד שלו, את כל ההתכתבויות של אייל עם ערן. אבל, אם אייל יענה לדרישותיו, הוא ימחק את ההודעות ולא יעביר אותן הלאה לחברים אחרים.
מחוסר ברירה, אייל הסכים לדרישותיו של הנער. חנן גילה לו שהוא חלק מחבורה של נערים, שבכל שבוע מגיעה למועדוני לילה כדי "להרוויח" כמה שקלים. הוא לא סיפר יותר מזה, אבל קבע עם אייל שבקרוב, הוא יפגוש את ראש החבורה ויקבל הנחיות לגבי משימה שהוא צריך להיות שותף.
כמה ימים אחרי התקרית של הטלפון, אייל פגש בחברו של חנן, אלי כ., נער רזה מאד וגבוה, עם כוכב מצחייה על הראש, הפוך כמובן, שלא הפסיק לעשן מהרגע שאייל הגיע. הדרישה של אותו אלי, הייתה פשוטה למדי. אך עליה אספר יותר מאוחר.
בלב כבד, אייל הסכים לתכנית של אלי, והם קבעו שכבר ביום חמישי הקרוב הוא הצטרף לחבורה שמגיע מדי שבוע למועדון לילה אחר.
בפעמים הראשונות אייל התקשה לבצע את תפקידו, נקיפות מצפון תקפו אותו בלי הרף, אבל הוא חשש מהתוצאות אם חנן יחשוף את ההתכתבויות בינו ובין ערן. ולכן, הוא המשיך לשתף פעולה עם החבורה של חנן.
הסיפור היה יכול להימשך כך עוד הרבה זמן, עד שיום אחד, אורנה, אימו של אייל הגיעה למשרדי. היא הציגה את עצמה, וסיפרה לי שבתקופה האחרונה, הבן השקט והרגיש שלה, מתנהג באופן מוזר, נעלם בכל יום חמישי בלילה, וחוזר לקראת שעות הבוקר.
הוא ירד במשקל, ואם מקודם מיעט לדבר, עכשיו המצב עוד יותר גרוע. היא ניסתה לדובב אותו כמה פעמים, אך הוא סירב לשתף פעולה. היא ביקשה ממני שאתחיל לעקוב אחריו כדי להבין מה עובר עליו.
וכך יצא, שביום חמישי, עוד באותו היום שאורנה הגיעה אליי למשרד, בשעות הערב, התחלתי לעקוב אחרי אייל. גייסתי אחד מהבחורים מהמשרד שלי, שתיצפת איתי על המתרחש במועדון לילה שאליו אייל הגיע לפני שעה קלה.
הבחנו באייל, כשהוא עומד לא רחוק מהכניסה למועדון, בשעה שעדיין רחבת הכניסה שלו ריקה. ראיתי כיצד צעיר אחר, נער גבוה ורזה ניגש אליו, מדבר איתו כמה מילים ועוזב במהירות. כעבור חצי שעה, התחילו להגיע אנשים למועדון, ולחכות בכניסה כדי לעבור את הבדיקות של הסלקטור. אייל חיכה בחוץ, במקום מוסתר, פניו חתומות.
כשעה אחרי שנכנסו הבליינים הראשונים למועדון, יצא מדלת הכניסה בחור צעיר, שמיד הוציא סיגריה מכיסו. אייל מיהר לגשת אליו ולבקש סיגריה. הצעיר השני ללא היסוס הציע לאייל סיגריה מהחפיסה שהחזיק בידו, ובזמן הזה שהם שוחחו, עברה קבוצה של שלושה גברים, התקרבה לאייל ובן שיחו, וכעבור מספר שניות, התרחקה. אחרי שהם עברו, אייל נפרד מהצעיר והלך לדרכו.
הצעיר חזר למועדון, אך כעבור מספר דקות, חזר לרחבת הכניסה וחיפש את ארנקו.
הבנתי את חלקו של אייל במזימה. הוא צריך להסיח את דעתו של הקורבן לפני שחבורת הצעירים מכייסת אותו.
הסיפור הזה חזר על עצמו מספר פעמים, עד שלוש לפנות בוקר. כמה דקות אחרי השעה שלוש, הנער הרזה מתחילת הערב פנה שוב לאייל ועזב אותו במהירות. בצעדים כבדים אייל ניגש לאופניו, שחנו לא רחוק מהמועדון, עלה עליהם ורכב לביתו.
המשכתי לעקוב אחרי אייל עוד כמה ימים. הוא הלך ללימודים מדי בוקר, ובילה את הערבים בביתו, לעיתים קרובות בחברת חברו הטוב, ערן. לא היה שום סימן לאותו נער רזה וגבוה שהיה פעיל מאד ביום חמישי בערב.
לבסוף, הגיע יום חמישי חדש. גם הפעם אייל הגיע למועדון לילה, למועדון אחר, וגם הפעם הוא חזר על אותה הפעילות. מכיוון שכבר הספקתי לאסוף מספיק חומרים על פעילותו, כדי להבין את תמונת המצב, חשבתי שהגיע הזמן לפגוש את אייל עצמו.
בתום בית הספר, חיכיתי לו לא רחוק שער בית הספר. כשהוא התקרב אליי, צעדתי אליו והצגתי את עצמי. סיפרתי לו את כל מה שראיתי, הוא הבין מהר מאד, שעד שהוא לא יספר מה קורה איתו, אף אחד לא יניח לנושא, לא אני ובטח שלא אימו. הוא נאנח קלות, ושפך לפניי את כל מה שהתרחש בחצי שנה האחרונה.
רציתי להגן על אייל בכל דרך אפשרית, על מנת למנוע ממנו עוגמת נפש בעתיד הקרוב, אחרי שאחשוף את הפרשה, החלטתי שכדאי שנפגוש תחילה, אני ועוד שני עובדים ממשרדי, את חנן. חיכינו לו ליד מכונית היונדאי הקטנה שהוריו קנו ליום הולדת 18, וכשהוא יתקרב אליה, ניגשנו אליו. הצגתי את עצמי וביקשתי ממנו להתלוות אליי.
הוא היה המום ומפוחד, אבל לא התנגד. דרשתי ממנו שיציג לי את הטלפון הנייד שלו. ידעתי שאני עומד על התפר של מעשה לא חוקי, אבל לא הייתה לי ברירה. לא התכוונתי לעולל לו כל רע, אבל בטח שלא יכולתי להשאיר את אייל בידיו. הרי אותו חנן, היה הטריגר להסתבכות של אייל.
הוא העביר לי מיד את הטלפון, נכנסתי לאפליקציית וואטסאפ, גיליתי את ההתכתבויות של אייל עם ערן, העברתי אותן אליי ומחקתי אותן מהמכשיר של חנן, אבל המשכתי לחפש בנייד שלו, אם הוא שמר אותן בעוד איזה שהוא מקום. לא טעיתי. גיליתי את ההתכתבויות בתיקייה נוספת, שגם אותה מחקתי.
אחרי שחיפשתי עוד, גיליתי שהמכשיר נקי, ורק אז החזרתי אותו לחנן. חוץ מזה, התקנתי במכשיר שלו, תוכנת מעקב כדי לעקוב אחר השיחות שלו עם חבריו העבריינים. ידעתי שברגע שניפרד הוא ימהר להזהיר את חבריו. אבל גם לגבי הנושא הזה, הכנתי את עצמי. כי במקביל לשיחתי איתו, חוקרים של משטרת ישראל, פשטו על ביתו של אלי כדי למצוא חומרים מרשיעים ולעצור אותו.
החוקרים שעצרו את אלי, לא היו צריכים להתאמץ יותר מדי כדי להוציא ממנו את האמת, כשהוא ישיב בתא החקירות בתחנת המשטרה.
דאגתי מראש לדבר עם מספר מועדוני לילה, שידעתי שחבורתו של אלי פעלה בהן, והם בשמחה למסור לי את החומר המתועד כדי להאשים את אלי וחבריו, במעשים הפליליים שהם ביצעו מחוץ למועדונים. עם החומר הזה ניגשתי למשטרה, סיפרתי להם את מה שהיה ידוע לי והם הבטיחו להתחשב בחלקו של אייל, גם בגלל היותו קטין, וגם בגלל שהוא היה תחת איום.
גם לאימו של אייל סיפרתי את כל מה שגיליתי על הפרשה, והיא הודתה לי על החקירה המהירה שהצילה את בנה מהסתבכות עם שלטונות החוק ועם חבורת עבריינים שעסקה בין היתר גם בסחר בסמים.
בעת החקירה של הצעירים, התבררה העיסקה שהם סגרו עם אייל. בכל יום חמישי בערב, בשעות הלילה, אייל צריך לעמוד בפתח של מועדון לילה שנבחר מראש, ולפי סימן לגשת לאחד הבליינים ולבקש ממנו סיגריה. בזמן שאייל מעסיק את אותו הצעיר, אחד מחברי הקבוצה, יתקרב אליהם ויכייס את הבחור השני.
כעיקרון, אייל לא מסתכן במעשה הגניבה, הוא רק משמש כפיתיון. חנן, שסיבך את אייל בפרשה, הבין מהר מאד שהוא עלול לעמוד לדין בעצמו, בשל היותו בן 18, ונמנע להתקשר לחבריו העבריינים. אך שום דבר לא עזר לו, כשאלי סיפר על חלקו של חנן בפרשה.
אביו של חנן, עו"ד ידוע בעיר, זומן יחד עם בנו לתחנת המשטרה, ורק אחרי שעות ארוכות בתחנה, הצליח לשחרר את בנו בערבות. על עונשו של חנן, מצד הוריו, רבים מדברים גם עכשיו. הוריו אסרו עליו לנהוג במכוניתו החדשה, וגם אסרו עליו להיות מחוץ לבית מעבר לשעה עשר בלילה, עד לתאריך הגיוס שלו. אביו העורך דין הצליח להמיר את עונשו מישיבה מעשית בכלא לעבודות שירות עד לתאריך גיוסו לצבא.
אחרי הפרשה העגומה אייל הבין שעליו לשתף את הוריו יותר בחייו. הוא המשיך בקשריו עם ערן, ולאחרונה שניהם התחילו גם לצאת עם בנות, שהם הכירו בים. כמה חודשים אחרי הפרשה אייל התגייס לצבא, ליחידת מודיעין נבחרת.
אמנון רודס-חקירות
0525922245 משרד 048202817
מייל:[email protected]
