גילוי החפרפרת בחברת ההייטק
מקרה פתוח
לפני מספר חודשים נכנסו למשרד חקירות "אמנון רודס", שאותו אני מנהל, שני אנשי עסקים מוכרים. שני האישים, היו סמנכ"ל של ארגון כלכלי מוביל בארץ, ועורך דינו של אותו הארגון.
עו"ד החברה, שמואל ב', סיפר לי שיו"ר החברה ביקש ממנו ומסמנכ"ל החברה, לגייס חוקר פרטי מנוסה מאזור חיפה כדי לבדוק חשד כבד של הימצאות חפרפרת במשרדי החברה. למרות שבארגונים רבים תמיד קיים חשש מריגול תעשייתי, החשד פה היה הרבה יותר משמעותי, מכיוון שמדובר, כנראה, בריגול תעשייתי ברמה גבוהה ביותר, של סודות הנמצאים בידיהם של מנהלי החברה הבכירים ביותר.
והם: יו"ר דירקטוריון החברה, אבנר פ', מנכ"ל החברה, יואב צ', הסמנכ"ל, ניר א', מנכ"ל הכספים, אבירם א' ועו"ד החברה, שמואל ב'. כלומר, שני אנשים מתוך ארבעה שהיו חשופים למידע רגיש בחברה, היו באותו הרגע, במשרדי.
לאחר שקיבלתי משני האישים את המידע הנחוץ להתחיל בחקירה של חשד להדלפות בארגון, ביקשתי שיאשרו לי גישה פתוחה לקבצים רגישים בחברה, כולל קבצים המכילים מידע סודי ביותר .
גייסתי לחקירת המקרה, שניים מעובדי משרדי, וחילקנו בין שלושתנו את נושאי הבדיקה. אחד מעובדי היה צריך לבדוק את הפעילות של הבכירים בארץ, פגישות, קשרי משפחה, נושאים כספיים ועוד.
העובדת השנייה, הייתה צריכה לבדוק את סביבתם הקרובה של החשודים כולל בני משפחה ואחרים. אני הייתי אמור לבדוק את הנסיעות לחו"ל של חמשת האנשים, כולל פגישות עסקיות ופרטיות.
במשך שבוע עבדנו ללא לאות על החומר הרב שהצטבר בידינו. לאחר סינון של שלושה אנשים מתוך החמישה שהיו חשודים, נותרו בידינו, שניים שהיו להם האמצעים, המניעים והמוטיבציה להעביר חומר חסוי לחברה מתחרה.
בעת החקירה, התברר לי שאחד החשודים נהג לנסוע לחו"ל, בסופי שבוע לאחת הבירות החשובות באירופה, ובעת שהותו באותה העיר, פגש לפחות פעמיים, מנהל בכיר של החברה המתחרה. את הפגישות הוא קיים כשהוא חובש פאה נוכרית, משקפי שמש גדולים שכיסו את פניו. בהמשך אספר כיצד קיבלתי לידי את המידע על הפגישות החשאיות.
החשוד הנוסף, למעשה הפליל את עצמו, כשהגיעה אליי הקלטה של שיחה שהוא ניהול עם החשוד הנוסף.
התקשרתי ליו"ר החברה, אבנר, קבעתי איתו פגישה, ועדכנתי אותו בממצאים שלי.
המחלקה לחקירת פשעים כלכליים עודכנה ע"י, אך ביקשתי מאחד מנציגיה לאפשר לי לסיים את החקירה לפני שהם נכנסים לתמונה.
אבנר כינס ישיבה מיוחדת של הבכירים שהיו חשודים במקרה ההדלפות, מבלי שהחשודים יהיו מודעים לכך, שבידי ממצאים חמורים שיכולים להרשיע אותם בבית משפט.
בתחילת הפגישה, אבנר הציג אותנו, אותי ואת אנשיי, והסביר את הסיבות שבגינן משרד חקירות "אמנון רודס" הוזמן לנהל חקירה במשרדי החברה.
לאחר דברי הפתיחה, אבנר ביקש ממני להציג את דרכי החקירה של משרדי ואת הממצאים שהגענו אליהם.
הסברתי לנוכחים כיצד התנהלה החקירה. בנוסף, הסברתי להם מדוע שניים מהחשודים נוקו מחשד כבר בתחילת החקירה, ומדוע אבנר, נוקה כבר בשלב הראשון מכל מעורבות בהדלפות לחברה מתחרה.
נמנעתי מלנקוב בשמות בדקות הראשונות של דבריי, אך כשהייתי צריך להציג את הסיבות שגרמו לי להבין, שיש יותר מחפרפרת אחת במשרד, העליתי את שמותיהם של שני החשודים.
סמנכ"ל החברה, ניר א' ומנהל אגף המשפטים של החברה, עו"ד שמואל ב'.
פניהם המופתעות של המואשמים היוו עבורי חלק מההודאה שלהם באשמתם. הם היו בטוחים שתפרו את כל הקצוות שעלולים להוביל אליהם במקרה חקירה של ההדלפות.
סיפרתי לנוכחים, כיצד חשפנו את הפגישות בין ניר א' לבין בכירים של החברה המתחרה בפאריס. פגישות שהתנהלו במסעדות ובבתי קפה יוקרתיים. כיצד ניר א', הקפיד להגיע חבוש בפאה נוכרית ובמשקפי שמש גדולים לאותן פגישות. אחת הטעויות שהוא ביצע, למרות ניסיונו להסוות את המראה שלו.
האדם הנוסף שחשפנו את מעורבותו במכירת סודות החברה למתחרים, היה, כאמור, עו"ד שמואל ב'. תפקידו של שמואל היה להעביר את המידע הרגיש באופן מסודר לניר, לפני שניר יצא לפגישותיו בחו"ל.
את החומר הרגיש שמואל הקפיד למשוך ממערכות המאובטחות של הארגון כשהוא מועתק על דיסק און קי מוצפן. שמואל, שלפני שלמד משפטים, שירת ביחידת המחשבים בצה"ל, הקפיד לא להשאיר עקבות אחרי שהעתיק את החומרים.
אך כיצד נוצר הקשר בין ניר לשמואל ומדוע החליטו שניהם, להפוך לחפרפרות בארגון, שהם ממנהליו הבכירים? את הקשר ביניהם גיליתי במקרה, כשעליתי על זהותו של נציג החברה המתחרה. שמו של אותו האיש, היה עודד מ', ישראלי שגר הרבה שנים בצרפת, מהנדס מחשבים שאת השכלתו רכש בטכניון בחיפה.
כשבדקתי את עברו עוד קצת לעומק, גיליתי שהוא בן גילו של ניר, וששניהם שירתו ביחיד בצבא, באותה יחידה. התקשרתי לאחד החברים שלי, שהשתייך לאותו שנתון של ניר ועודד. הוא רענן מעט את זיכרונו ונזכר באירוע שקשר את שני החברים באופן מיוחד.
סגן עודד היה אחראי על הרכבים בבסיס, בתקופה שניר שירת בבסיס בדרום. שני החיילים נהגו לצאת בערבים לבילוי בבאר שבע, כשהם נוהגים באחד מכלי הרכב מצי המכוניות שעודד היה אחראי עליהם.
באחד הערבים, עודד לא היה יכול לעזוב את הבסיס, בגלל תורנות שנקבעה לו מראש. ניר, שלא רצה לוותר על יציאה לעיר, אחרי שקבע עם צעירה מקומית, לקח את אחד הרכבים ונסע לבילוי. את פרטי המקרה עד היום אף אחד לא ממש יודע, אך מה שהגיע לאוזניו של חברי, היה שניר חזר מאותו בילוי כשהרכב שברשותו, עם פנס אחד שבור וכמה שריטות בפגוש. הוא הביא את הרכב ישירות לחברו, ושניהם עבדו על תיקון הרכב כל שעות הלילה.
למחרת בבוקר, הגיעו לבסיס כמה ניידות משטרה, שביקשו לבדוק אם אחת המכוניות של הבסיס הייתה מעורבת בתאונת דרכים. לאחר שהם עברו על כל המכוניות ולא מצאו ממצאים על אף אחת מהן, נפסלה האפשרות שאחד מהאנשים או אחת מהמכוניות היו מעורבים בתאונה שבמהלכה נדרסו מספר צעירים שחצו בחושך את הכביש המוביל לבסיס.
את המידע היקר והחיוני הזה, קיבלתי מחברי, שפרטי המקרה הגיעו אליו במקרה, אך מכיוון שלא היה יכול להוכיח שעודד וניר סרחו, הוא שמר את הפרטים לעצמו.
לאחר ששמעתי על המקרה, לא היה לי קשה לנחש, איזה קלף עודד החזיק כנגד ניר, וכיצד סחט אותו כדי שימכור לו סודות מהארגון.
אך כיצד שמואל הפך למעורב בפרשה? למען האמת, שמואל נכנס לתמונה רק לאחר שהקשר בין ניר לעודד נוצר. אחד מבניו של שמואל, הזדמן לאותו בית קפה, שבו ניר קיים את אחת מפגישותיו. בעזרת מצלמת הטלפון הנייד הוא צילם את ניר ואת האדם שאיתו הוא נפגש.
כשניר חזר לארץ, שמואל ניגש אליו והציג בפניו את התמונה שבנו העביר לו. מאחר שלא הייתה לו אפשרות אחרת, ניר נאלץ לשתף את שמואל במזימה שלו. שמואל, שתאוות הבצע וחוסר מוסר היו טבועים באופיו, החליט לקחת חלק בתוכניות של עודד וניר.
כשסיימתי את דבריי, שמואל וניר, ישבו במקומם המומים וחסרי מילים. ציפיתי ששני אנשים מבריקים, לפחות אחד מהם, ינסה להדוף את כל טיעוניי, אך אף אחד מהם לא אמר מילה.
אבנר, יו"ר החברה, הביט בעצב בשני האנשים הבכירים, וכשהבין שהם אינם מתכוונים להכחיש את מעשיהם, הוא הודיע להם, שהוא מדיח אותם מתפקידיהם ומעביר את המקרה לבדיקת יחידת המשטרה המתאימה.
אמנון רודס חקירות-נשר
משרד:048202817. טלפון נייד:0525922245.
לפני מספר חודשים נכנסו למשרד חקירות "אמנון רודס", שאותו אני מנהל, שני אנשי עסקים מוכרים. שני האישים, היו סמנכ"ל של ארגון כלכלי מוביל בארץ, ועורך דינו של אותו הארגון.
עו"ד החברה, שמואל ב', סיפר לי שיו"ר החברה ביקש ממנו ומסמנכ"ל החברה, לגייס חוקר פרטי מנוסה מאזור חיפה כדי לבדוק חשד כבד של הימצאות חפרפרת במשרדי החברה. למרות שבארגונים רבים תמיד קיים חשש מריגול תעשייתי, החשד פה היה הרבה יותר משמעותי, מכיוון שמדובר, כנראה, בריגול תעשייתי ברמה גבוהה ביותר, של סודות הנמצאים בידיהם של מנהלי החברה הבכירים ביותר.
והם: יו"ר דירקטוריון החברה, אבנר פ', מנכ"ל החברה, יואב צ', הסמנכ"ל, ניר א', מנכ"ל הכספים, אבירם א' ועו"ד החברה, שמואל ב'. כלומר, שני אנשים מתוך ארבעה שהיו חשופים למידע רגיש בחברה, היו באותו הרגע, במשרדי.
לאחר שקיבלתי משני האישים את המידע הנחוץ להתחיל בחקירה של חשד להדלפות בארגון, ביקשתי שיאשרו לי גישה פתוחה לקבצים רגישים בחברה, כולל קבצים המכילים מידע סודי ביותר .
גייסתי לחקירת המקרה, שניים מעובדי משרדי, וחילקנו בין שלושתנו את נושאי הבדיקה. אחד מעובדי היה צריך לבדוק את הפעילות של הבכירים בארץ, פגישות, קשרי משפחה, נושאים כספיים ועוד.
העובדת השנייה, הייתה צריכה לבדוק את סביבתם הקרובה של החשודים כולל בני משפחה ואחרים. אני הייתי אמור לבדוק את הנסיעות לחו"ל של חמשת האנשים, כולל פגישות עסקיות ופרטיות.
במשך שבוע עבדנו ללא לאות על החומר הרב שהצטבר בידינו. לאחר סינון של שלושה אנשים מתוך החמישה שהיו חשודים, נותרו בידינו, שניים שהיו להם האמצעים, המניעים והמוטיבציה להעביר חומר חסוי לחברה מתחרה.
בעת החקירה, התברר לי שאחד החשודים נהג לנסוע לחו"ל, בסופי שבוע לאחת הבירות החשובות באירופה, ובעת שהותו באותה העיר, פגש לפחות פעמיים, מנהל בכיר של החברה המתחרה. את הפגישות הוא קיים כשהוא חובש פאה נוכרית, משקפי שמש גדולים שכיסו את פניו. בהמשך אספר כיצד קיבלתי לידי את המידע על הפגישות החשאיות.
החשוד הנוסף, למעשה הפליל את עצמו, כשהגיעה אליי הקלטה של שיחה שהוא ניהול עם החשוד הנוסף.
התקשרתי ליו"ר החברה, אבנר, קבעתי איתו פגישה, ועדכנתי אותו בממצאים שלי.
המחלקה לחקירת פשעים כלכליים עודכנה ע"י, אך ביקשתי מאחד מנציגיה לאפשר לי לסיים את החקירה לפני שהם נכנסים לתמונה.
אבנר כינס ישיבה מיוחדת של הבכירים שהיו חשודים במקרה ההדלפות, מבלי שהחשודים יהיו מודעים לכך, שבידי ממצאים חמורים שיכולים להרשיע אותם בבית משפט.
בתחילת הפגישה, אבנר הציג אותנו, אותי ואת אנשיי, והסביר את הסיבות שבגינן משרד חקירות "אמנון רודס" הוזמן לנהל חקירה במשרדי החברה.
לאחר דברי הפתיחה, אבנר ביקש ממני להציג את דרכי החקירה של משרדי ואת הממצאים שהגענו אליהם.
הסברתי לנוכחים כיצד התנהלה החקירה. בנוסף, הסברתי להם מדוע שניים מהחשודים נוקו מחשד כבר בתחילת החקירה, ומדוע אבנר, נוקה כבר בשלב הראשון מכל מעורבות בהדלפות לחברה מתחרה.
נמנעתי מלנקוב בשמות בדקות הראשונות של דבריי, אך כשהייתי צריך להציג את הסיבות שגרמו לי להבין, שיש יותר מחפרפרת אחת במשרד, העליתי את שמותיהם של שני החשודים.
סמנכ"ל החברה, ניר א' ומנהל אגף המשפטים של החברה, עו"ד שמואל ב'.
פניהם המופתעות של המואשמים היוו עבורי חלק מההודאה שלהם באשמתם. הם היו בטוחים שתפרו את כל הקצוות שעלולים להוביל אליהם במקרה חקירה של ההדלפות.
סיפרתי לנוכחים, כיצד חשפנו את הפגישות בין ניר א' לבין בכירים של החברה המתחרה בפאריס. פגישות שהתנהלו במסעדות ובבתי קפה יוקרתיים. כיצד ניר א', הקפיד להגיע חבוש בפאה נוכרית ובמשקפי שמש גדולים לאותן פגישות. אחת הטעויות שהוא ביצע, למרות ניסיונו להסוות את המראה שלו.
האדם הנוסף שחשפנו את מעורבותו במכירת סודות החברה למתחרים, היה, כאמור, עו"ד שמואל ב'. תפקידו של שמואל היה להעביר את המידע הרגיש באופן מסודר לניר, לפני שניר יצא לפגישותיו בחו"ל.
את החומר הרגיש שמואל הקפיד למשוך ממערכות המאובטחות של הארגון כשהוא מועתק על דיסק און קי מוצפן. שמואל, שלפני שלמד משפטים, שירת ביחידת המחשבים בצה"ל, הקפיד לא להשאיר עקבות אחרי שהעתיק את החומרים.
אך כיצד נוצר הקשר בין ניר לשמואל ומדוע החליטו שניהם, להפוך לחפרפרות בארגון, שהם ממנהליו הבכירים? את הקשר ביניהם גיליתי במקרה, כשעליתי על זהותו של נציג החברה המתחרה. שמו של אותו האיש, היה עודד מ', ישראלי שגר הרבה שנים בצרפת, מהנדס מחשבים שאת השכלתו רכש בטכניון בחיפה.
כשבדקתי את עברו עוד קצת לעומק, גיליתי שהוא בן גילו של ניר, וששניהם שירתו ביחיד בצבא, באותה יחידה. התקשרתי לאחד החברים שלי, שהשתייך לאותו שנתון של ניר ועודד. הוא רענן מעט את זיכרונו ונזכר באירוע שקשר את שני החברים באופן מיוחד.
סגן עודד היה אחראי על הרכבים בבסיס, בתקופה שניר שירת בבסיס בדרום. שני החיילים נהגו לצאת בערבים לבילוי בבאר שבע, כשהם נוהגים באחד מכלי הרכב מצי המכוניות שעודד היה אחראי עליהם.
באחד הערבים, עודד לא היה יכול לעזוב את הבסיס, בגלל תורנות שנקבעה לו מראש. ניר, שלא רצה לוותר על יציאה לעיר, אחרי שקבע עם צעירה מקומית, לקח את אחד הרכבים ונסע לבילוי. את פרטי המקרה עד היום אף אחד לא ממש יודע, אך מה שהגיע לאוזניו של חברי, היה שניר חזר מאותו בילוי כשהרכב שברשותו, עם פנס אחד שבור וכמה שריטות בפגוש. הוא הביא את הרכב ישירות לחברו, ושניהם עבדו על תיקון הרכב כל שעות הלילה.
למחרת בבוקר, הגיעו לבסיס כמה ניידות משטרה, שביקשו לבדוק אם אחת המכוניות של הבסיס הייתה מעורבת בתאונת דרכים. לאחר שהם עברו על כל המכוניות ולא מצאו ממצאים על אף אחת מהן, נפסלה האפשרות שאחד מהאנשים או אחת מהמכוניות היו מעורבים בתאונה שבמהלכה נדרסו מספר צעירים שחצו בחושך את הכביש המוביל לבסיס.
את המידע היקר והחיוני הזה, קיבלתי מחברי, שפרטי המקרה הגיעו אליו במקרה, אך מכיוון שלא היה יכול להוכיח שעודד וניר סרחו, הוא שמר את הפרטים לעצמו.
לאחר ששמעתי על המקרה, לא היה לי קשה לנחש, איזה קלף עודד החזיק כנגד ניר, וכיצד סחט אותו כדי שימכור לו סודות מהארגון.
אך כיצד שמואל הפך למעורב בפרשה? למען האמת, שמואל נכנס לתמונה רק לאחר שהקשר בין ניר לעודד נוצר. אחד מבניו של שמואל, הזדמן לאותו בית קפה, שבו ניר קיים את אחת מפגישותיו. בעזרת מצלמת הטלפון הנייד הוא צילם את ניר ואת האדם שאיתו הוא נפגש.
כשניר חזר לארץ, שמואל ניגש אליו והציג בפניו את התמונה שבנו העביר לו. מאחר שלא הייתה לו אפשרות אחרת, ניר נאלץ לשתף את שמואל במזימה שלו. שמואל, שתאוות הבצע וחוסר מוסר היו טבועים באופיו, החליט לקחת חלק בתוכניות של עודד וניר.
כשסיימתי את דבריי, שמואל וניר, ישבו במקומם המומים וחסרי מילים. ציפיתי ששני אנשים מבריקים, לפחות אחד מהם, ינסה להדוף את כל טיעוניי, אך אף אחד מהם לא אמר מילה.
אבנר, יו"ר החברה, הביט בעצב בשני האנשים הבכירים, וכשהבין שהם אינם מתכוונים להכחיש את מעשיהם, הוא הודיע להם, שהוא מדיח אותם מתפקידיהם ומעביר את המקרה לבדיקת יחידת המשטרה המתאימה.
אמנון רודס חקירות-נשר
משרד:048202817. טלפון נייד:0525922245.
